מפגש 1 של מפגש שנתי של USEF 2023: רישיון חברתי לפעול עם דיוויד אוקונור, ד”ר קאמי הלסקי, רולי אוורס

ראש הספורט של USEF, דיוויד אוקונור, פרופסור למדעי הסוסים באוניברסיטת קנטקי וחבר בוועדת האתיקה והרווחה של FEI, ד”ר קאמי הלסקי, ומנכ”ל רווחת הסוסים העולמית, רולי אוורס, דיברו עם המפגש השנתי של USEF בנושא רכיבה על סוסים הספורט והרישיון החברתי לפעול. להלן חמישה קטעים מהמצגת שלהם.

1. רישיון חברתי לפעול הוא חלק לא רשמי אך חיוני בפאזל.

אוורס מתאר את הרישיון החברתי לפעול כ”חוזה בלתי כתוב בינינו – מגזר הסוסים – ובין הציבור הרחב להמשך פעילותנו. אין לזה שום קשר לחוק. מצב הרישיון החברתי של מגזר יגדיר את עתידו, בין אם נוכל להמשיך בוויסות עצמי ובין אם נעבור להגבלות ואף לאיסור מוחלט”.

כדוגמה לאופן שבו רישיון חברתי יכול להשתנות, ד”ר הלסקי מצביע על המקרה האחרון של שחקן באפלו בילס, דמאר המלין, שסבל מדום לב על המגרש. זה היה תקרית מדאיגה שהגיעה לקהל מחוץ לבסיס האוהדים הרגיל של הכדורגל והובילה לבדיקה מוגברת של ה-NFL, וזעזעה את הרישיון החברתי של הספורט לפעול.

“לספורט רכיבה יש את ההיבט הייחודי הזה בכך שאנו מתמודדים עם בעל חיים, והסוס ממשיך להיות אחת החיות האהובות ביותר על פני כדור הארץ”, אמר ד”ר הלסקי. “זה הופך את הדברים האלה ליותר חשובים.”

קאמי הלסקי במפגש השנתי של USEF
קאמי הלסקי. ©Devyn Trethewey/US Equestrian

2. הציבור שאינו סוסים אינו מבדיל בין גזעים או דיסציפלינות.

“אנחנו עשויים לחשוב שמרוצים ודרסאז’ הם שנות אור זה מזה. לרוב הציבור הרחב, הכל ספורט סוסים”, אמר ד”ר הלסקי, והוסיף כי מחלוקות בדיסציפלינות מחוץ לתחום השיפוט של ה-USEF או ה-FEI עדיין משפיעות על הרישיון החברתי של אלה שבתוכה. “עבור רוב האנשים, הכל רוכבי סוסים מתחרים, וזה תחת אותה מטריה.”

“כולנו חלק מאותם אינטרסים. לכולנו יש סוסים כחלק מהחיים והפרנסה שלנו”, אמר אוקונור. “העולמות שלנו מחוברים, לא משנה משמעת או גזע. בעיית תדמית שלילית מתפשטת במדיה החברתית כל כך מהר, שהיא הופכת לנושא לשימוש בסוסים בכללותם. לחשוב שכל ענף או ענף ספורט יכולים לומר, ‘זה לא הנושא שלנו. אנחנו לא משחקים את המשחק הזה’, הוא מבקש צרות לכולנו”.

3. מה שאנחנו עושים צריך לעמוד בבדיקה.

הימצאותן בכל מקום של מצלמות והקלות בהפצת תמונות ווידאו שינו את הדרך שבה אנשים שעובדים עם בעלי חיים פועלים. מאמן או מטפל לעולם לא יכולים להניח שהאינטראקציות שלהם נסתרות, וזה לא דבר רע.

“האם שיטות ההכשרה וההכנה עומדות בבדיקה החזקה ביותר, לא רק של המומחים, אלא של הציבור הרחב? האם נוכל להתאמן עם השיטות הנוכחיות באמצע הסנטרל פארק ולהגן על מעשינו? אם לא, התרגולים האלה לא יכולים לקרות”, אמר אוקונור. “האם אנחנו מטפלים בסוס מחוץ לזירה התחרותית באופן שעומד בתקני רווחה או עולה עליהם? האם אנו מקיימים את הבטחותינו לאחר סיום קריירות התחרות למען הטיפול והגשמת החיים של בני הזוג האצילים הללו? האם נוכל לחגוג בפני כל קהל את השמחה, ההגשמה, הקשר הרגשי שיש לנו עם סוסים בזמן שאנחנו משחקים איתם כשותף? זו המטרה.”

רולי אוונס במפגש השנתי של USEF
רולי אוורס. ©Devyn Trethewey/US Equestrian

4. הציבור מעדיף את הרגש על פני ראיות.

הסבר לרוכב שאינו רוכב מדוע שיטת אימון מסוימת אינה פוגענית בדרך כלל לא ישפיע אם היא נראית רע על פני השטח. ד”ר הלסקי אומר שהשימוש בשוטים במרוצי גזע הוא דוגמה מצוינת לכך.

“לפעמים הקולגות שלי [on the FEI Commission on Equine Ethics and Well Being] יגיד, ‘בסדר, אם רק נסביר שהשוט לא ממש פוגע בסוסים, הציבור יהיה בצד שלנו’. יהיה לך ממש ממש קשה לשכנע את הציבור ששוט לא פוגע בסוס”.

במילים אחרות, אם זה פשוט נראה רע לציבור, זה פוגע ברישיון החברתי של הענף לפעול.

5. ויכוחים סביב ספורט סוסים יתקיימו איתנו או בלעדינו.

“יש דעה ברכיבה על סוסים שאם אנחנו מדברים על רישיון חברתי בצורה כזו, אנחנו נותנים דבק [our critics] לנצח אותנו איתם”, אמר אוורס. “עכשיו, אני חושב שיש בזה אלמנט של אמת, אבל אנחנו חייבים לשים את עצמנו בסיכון מסוים, כי הוויכוח מתרחש בכל מקרה. ואנחנו יודעים שלמי שמכניס את הראש בחול, זה בדרך כלל בסופו של דבר הרבה יותר גרוע.

“זה לא מה שאנחנו מדברים עליו. זה מה שאנחנו עושים,” הוא המשיך. “הדרך קדימה היא לשנות את הפרקטיקות שלנו היכן שאנחנו צריכים ולתעדף באמת את רווחת הסוסים. אם נוכל לעשות זאת, נוציא לחלוטין את העוקץ מהביקורת. המבקרים תמיד יהיו שם. זה לא עניין של לעשות את מה שהם מצפים מאיתנו לעשות, אלא זה להיות מסוגל להבין מה הם אומרים, ולהצליח להצדיק את מה שאנחנו עושים”.

צפו במצגת השקופית של ד”ר הלסקי כאן.

צפו במצגת השקופיות של רולי אוורס כאן.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *